את מדור החינוך הפעם, בחרנו להפנות לא לאיש חינוך מקצועי, אלא לרב, כותב ספרי עלילה לילדים, שימש בעברו כרב בבית כלא ואלוף הנוער בקרטה בארה”ב — הרב פישל ג’ייקובס * את סדרת ספריו “שני מלכים” לילדים ולטף בנה על פי רעיון מרכזי שטווה רבינו הזקן בספר התניא, ומאז הספר הפך למורה–דרך חינוכי ולפותר בעיות מספר אחד בין ילדים להוריהם ובין ילדים לבין עצמם * מה מתאים יותר בחודש זה של גילוי פנימיות התורה, לשמוע מהרב ג’ייקובס על ספריו אלו, על ההצלחה הגדולה ועל מידת ה’הפצה חוצה’ שלהן *
מספר התניא לגני הילדים:
הַגּוּף נִמְשָׁל לְעִיר קְטַנָּה. תָּאֵר לְעַצְמְךָ שְׁנֵי מְלָכִים הַנִּלְחָמִים זֶה בָּזֶה עַל עִיר אַחַת, כָּל אֶחָד מֵהֶם רוֹצֶה לִמְשׁוֹל עַל תּוֹשָׁבֶיהָ וְעַל כָּל אֲשֶׁר לָהֶם לִמְלֹךְ עַל הָעִיר.
כָּךְ לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ שְׁנֵי יְצָרִים פְּנִימִיִּים, הַנִּלְחָמִים זֶה בָּזֶה וְכָל אֶחָד מֵהֶם רוֹצֶה לִמְלֹךְ עַל הַגּוּף.
מְבֻסָּס עַל קֹהֶלֶת ט יד וְתַנְיָא פֶּרֶק ט — (מתוך המבוא לספר)
לפני כמה חודשים קיבל הרב פישל גייקובס מכפר חב”ד — מחבר ספרים רבים בענייני טהרה וחסידות ואף סדרת ספרים לטף כגון ‘שני מלכים’ — טלפון מגננת באחת השכונות החרדיות בניו–יורק. היא הייתה נרגשת ומדין הכרת הטוב ביקשה לספר לו על המהפך שחוללו ספריו בגן הילדים אותו היא מנהלת. לדבריה, כמו בכל גן או מוסד חינוך בו מתחנכים ילדים, ישנם ימים טובים וישנם ימים פחות קלים בהם הילדים אינם מתנהגים כשורה.
באחד הימים ה’לא טובים’, כשהיא הרגישה שהילדים לא רגועים, עצרה את כל סדר היום והתיישבה לספר לילדים את הספר ‘שני מלכים’ אליו נחשפה כמה ימים קודם לכן. לאחר שסיימה להקריא את הסיפור, פנתה אל הילדים ושאלה אותם איך הם מרגישים? אחד הילדים, ה’פלפל’ שבניהם, קם ואמר: “הגננת, המלך הרע שלט בגן שלנו היום ואנחנו חייבים להתחיל להקשיב למלך הטוב”…
הספר הזה, לדבריה של הגננת, הביא מאז מהפכה אצלה בגן; השיח הפך להתמקד ברצון של הילדים להקשיב למלך הטוב אצלם.
לדבריו של הרב ג’ייקובס, תגובות כאלה הוא מקבל בלי סוף. בסדרת ‘שני המלכים’ הוציא עד כה שלושה ספרים והעבודה על הרביעי בעיצומה. לפני כל הוצאת ספר, נעשית עבודה מעמיקה ומדוקדקת הן בפן המהותי והן בפן החיצוני, הטקסט והעיצוב.
פגשנו השבוע את הרב גייקובס וביקשנו לשמוע על ההחלטה שלו ביום בהיר אחד, להשהות את הוצאת חיבוריו התורניים ולתת משקל להוצאת ספרים לטף. שאלנו איך מגיע רב, פוסק בדיני טהרה ועוד שלל חיבורים בנושאים הלכתיים מורכבים, להוצאת ספרי ילדים? מדוע בחר בנושא של שני מלכים דווקא? ואיך הקריאה משפיעה על הילדים?
בהשפעת ר’ מענדל
לפני הכול, מעניין איך הגעת בכלל לכתיבת ספרי ילדים?
את סדרת הספרים התחלתי להוציא בשנים האחרונות, בתחילה בשפה האנגלית ובשנתיים האחרונות תורגמו שניים מתוך שלושת ספריי לעברית. הזרעים נזרעו כבר לפני ארבעים שנה כאשר חבשתי את ספסלי ישיבת ‘תומכי תמימים’ בכפר חב”ד ושמעתי את המשפיע הרב מענדל פוטערפס מדבר ב’קאך’ גדול על לימוד תניא בעל–פה. הוא כל הזמן סיפר שזה היה אחד הדברים שהחזיקו וחיזקו אותו בגלות בסיביר שם לא היה לו לא תפילין, לא אוכל כשר ולא כל סממן יהודי אחר.
לאחר נישואיי ביקשו ממני להופיע לפני ילדים בהופעות ‘קרטה’, וכדי שיהיה שם לא רק שבירת אבנים ועצים ותרגילים אלא גם נדבך חסידותי, שילבתי בהופעה את המסר של ‘שני מלכים’ שנאבקים זה עם זה. בדרך כלל אני הייתי לוקח את הצד של יצר הטוב ואחד מהמארגנים את תחפושת היצר הרע. זה עבד יפה מאוד והצליח. מאז חלפו שנים ארוכות שבהן זנחתי תחום הזה לטובת משרה רבנית בשירות בתי הסוהר, ומאוחר יותר התחלתי לכתוב ספרי הלכה, אך בשנים האחרונות, מתוך העבודה עם עולם המבוגרים הבנתי עד כמה חשוב החינוך הנכון כבר בגיל הצעיר כתרופת ‘מנע’ לבעיות בעתיד. החלטתי אפוא להוציא ספרי ילדים בהשראת ההופעות בשנים ההן.
ספר על האתגרים שבעריכת ספר עבור ילדים. אני בטוח שזה שונה מהצגה או מכתיבת ספרי הלכה…
העבודה על הספר הראשון הייתה קשה ומורכבת. בכלל כתיבה עבור ילדים היא מלאכה לא פשוטה. ישנה חשיבה על כל פרט כדי שהדברים יהיו מוחשיים וברורים בפן המהותי ובפן החיצוני. במשך זמן ארוך חיפשתי אחר צייר מתאים שידע לבטא בציור את המסר שביקשתי להעביר בין המילים, עד שלבסוף הגעתי ל…הודו, שם מצאתי צייר שעשה עבודה כלבבי. בינתיים השקעתי גם מחשבה ועבודה מדוקדקת על הסיפור של הספר ובחירת המילים והמשפטים הנכונים והקליטים כדי שהילד יקרא אותם ויבין בקלות את הדברים ורוח הדברים.
הבעיה אינה בילד, אלא ביצר שלו
מדוע בכלל החלטת לבחור דווקא בנושא הזה? ספר תניא וספרי החסידות מלאים בנושאים אחרים שאולי קרובים יותר לעולמם של הילדים?
האמת היא שזה נושא שפרקים רבים בתניא נסובים סביבו. כל חוט השדרה של הפרק הראשון בתניא, נע סביב ביאורו של רבי חיים ויטאל על אחד צדיק ואחד רשע, ונשמות אני עשיתי; שיש שתי סוגי נשמות. גם פרק ב’ מדבר על “הנפש השנית בישראל”, ופרק ג’ ממשיך “והנה כל בחינה נשמה כלולה” וכו’, כך עד פרק ט’ שעוסק כולו בביאור עניין שני היצרים. בדקתי ומצאתי שהמסר העובר בתובנה הזו, יש לו עוצמה רבה ליצור שינוי כולל ולא שינוי סמנטי.
האם לטעמך הצלחת להוריד את המסר הזה לרמה כזו שילדים יבינו ויתחברו לזה?
ילדים, בטח בימינו, חיים בעולם דמיוני מאוד. אני למעשה סיפרתי להם סיפור שיכול בנקל לקרות לכל אחד מהם. זהו סיפור שנוגע ברבדים עמוקים מפני שהוא אמת ויציב ולכן הילד לא שוכח אותו מהר, אלא זה ילווה אותו. הוא מבין שמציאות כזו יכולה לקרוא איתו ועלול להגיב בצורה מיטבית כפי שקרא בספר ולא כפי שיעלה בראשו לנהוג.
יש לי חבר טוב, יהודי אמיד שאף עזר לי בהדפסת הספר הראשון. הוא סיפר לי שיום לפני כן סיפר לילדיו את הסיפור בספר והתקשר אלי מלא התפעלות. הוא חידד לי את מה שכבר ידעתי, שמעלתו של הספר שאיננו עוסק בשכר או עונש או בפתרון קוסמטי של קונפליקטים בין הורים לילדים או בין ילדים לחבריהם; זהו ספר שעוסק במהות, לא בחיצוניות הדברים, אלא בפנימיותם. הספר נותן מודעות עצמית ומעמיד את הילד במקומו האמיתי. וזה בעצם המסר של אדמו”ר הזקן בתניא — לא אתה הבעיה אלא היצר שלך. ולכן הקריאה בספר נותנת לילד את ההבנה שהוא יכול לנהוג נכון בכל מקרה ולא רק במקרה נקודתי כזה או אחר.
אופק אופטימי לילד
בדרך כלל קשה מאוד להפשיט מושגים של חסידות לילדים ועוד לטף. ספר לי בבקשה על עבודת ההפשטה והעריכה?
בגדול, העבודה התחלקה לשניים. יש את העבודה על המהות, שזה בחירת הסיפור וחיבורו למושג של שני יצרים, שני מלכים, ובכלל כתיבת הסיפור בצורה נהירה וברורה, בשפה קליטה ולא מדי באריכות. כמו כן צריך ליצור עלילה שהילד יימשך אליה, ואת זה עשינו בהצגת המציאות של שני מלכים. כך יש נתינת מקום לניצחון קטן ליצר הטוב ואז ניצחון גם ליצר הרע. בנינו סוג של ‘פינג–פונג’ ניצחונות לשני הצדדים — כדי להראות שלא הכול הולך בקלות — עד כמובן לניצחון הגדול והמכריע של היצר טוב.
לאחר שהסתיימה עבודת הכתיבה והעריכה, מגיע החלק השני של העבודה, שהיא המעטפת החיצונית. בציורים השקענו זמן רב ומחשבה. רצוננו היה, כפי שראינו גם בכמה מכתבים של הרבי, שאפילו המלך הרע לא יצויר כדמות מפחידה ומאיימת, אלא יותר כדמות שובבה שהילד יוכל להתחבר אליה. כחסידים אנו יודעים שהרע שבעולם הוא לא באמת רע, וכי גם היצר הרע רוצה שלא נקשיב לו וננהג בצורה נכונה. זו אמירה הפוכה מהשיטה החרדית הקלאסית שמדגישה בצבעים קודרים ושחורים את הרע, ובתמונות המופיעות בספרות הילדים החרדית הקלאסית, הכל נראה בהתאם.
כמי שגדל כילד במשפחה לא דתית, עד כמה ההבנה של הילד שיש בתוכו שתי נפשות, מסייעת לו מבחינה חינוכית?
אין ספק שהדגש שתורת החסידות ובעל התניא שמים במושג הזה, הוא לא פחות ממהפכה חינוכית. ילד שיודע ומבין שיש שתי נפשות אצלו, יבדוק את עצמו כל הזמן איפה הוא נמצא ולמי הוא מקשיב. זה גם נותן מקום לאופטימיות, אם עשיתי משהו רע. זה לא שאני רע אלא הקשבתי כעת ליצר הרע. בעולם החינוכי הלא–דתי, מדגישים כל הזמן שאין ילד רע אלא יש ילד שרע לו. זה לא חידוש שלהם, זה חידוש של בעל התניא.
אני זוכר בעבר, פעמים רבות לאחר הצגות שערכנו, שמענו מילדים על כעסים שהיו להם ואיך הם עשו עם עצמם חושבים והחליטו להגיב לא כמו שילד כועס מגיב, כדי שלא להקשיב ליצר הרע. עצם העובדה שילד יודע שכל רע מקורו ביצר הרע — וילד הרי לא רוצה להישמע ליצר הרע — גורמת לילד לעבוד על מידותיו.
כעת תחשוב מה עובר על ילד שלא יודע את המושג של ‘שני מלכים’ ומבחינתו יש נפש אחת, והיא הנפש שלו. ילד שגדל כך, מטבע הדברים הוא ילד אגואיסט. ‘הרביצו לי? אני מחזיר’, ‘לקחו לי? אני לוקח’, ‘מישהו מפריע לי? אני מתלונן’. כשהילד הזה גדל, הוא לוקח את דפוסי החשיבה הללו לחיי הזוגיות והמשפחה. יש גם ילדים שיגיבו אחרת: ‘אני מפריע? אני רע’. ‘אני מרעיש? יש לי בעיה’. ‘אני מכה? אני אלים’. נדבך מרכזי מהרצון שלי בסדרת הספרים הזאת, זה ליצור את השינוי בתפיסה כבר בגיל צעיר לפני שהוא מתעצם.
חיסון הדימוי העצמי
אני מרגיש שדיברנו עד עכשיו בצורה כללית, והדברים הובנו. ספר לי בצורה מעשית ופשוטה איך זה עובד? איך זה מצליח לשנות?
נקדים ונאמר רק, שכשמדברים על חינוך של ‘שני מלכים’, הכוונה לא רק לשני מלכים וחסל, אלא לכל המשתמע מזה בספר התניא בפרט, ובהרחבה בתורת החסידות. אנחנו לא מדברים רק על שני מלכים, שתי נשמות הנלחמות ביניהן ודי, אלה יש בזה הרבה פרטים מעבר לזה. ישנם לבושי הנפש, מחשבה דיבור ומעשה ואף כוחות הנפש.
ברור שברמת חינוך על דרך שני מלכים לגיל הרך, הילדים לא מבינים את כל הפרטים האלו. להם די במשל על מלך טוב ומלך רע הנלחמים בתוך גופם. אבל אם מישהו רוצה להעתיק את זה לעבודה עם ילדים בגילאים בוגרים יותר, עליו ללמוד את כל הנושא ולהעצים את הסיפור מתוך הפרטים הכתובים בחסידות.
אציין כמה דוגמאות להשפעה החינוכית שיש במסרים הללו על הילדים: ראשית, עצם הבנת המושג הזה מעצים את הילד. עצם העובדה שילד יודע שיש לו שני מלכים בתוכו מעמידה אותו במציאות נעלה יותר. בלי המושג הזה, ילד הוא בסך הכל אדם מלא רגשות, לפעמים כועס ונוקם, לפעמים אוהב וסולח. בלי המודעות והמבט הפנימי של ‘שני מלכים’, הוא דומה לבעל חיים במידה מסוימת, הנתון לרגשותיו. אך כשילד מבין שיש לו שני מלכים בפנים, מיד רואים שינוי.
המסר שעובר לילד הוא שיש ‘לך’ שני מלכים בתוכך. ה’אני’ שלו הוא לא שני המלכים, יש את ה’אני’, בלשון החסידות, שזה הנפש השכלית, ויש את ה’לי’ שאלו שני המלכים. עצם המודעות הזאת היא בריאה לנפש, כי היא לא רק מנתקת אותו מהרגשות והיצרים הפנימיים; היא גם באופן טבעי מעניקה לו כוח ושליטה. כשילד אומר ‘יש לי שני מלכים’, בעצם הניסוח הוא כבר מפנים ומבין שהוא נמצא מעל שני המלכים וקובע ומחליט להם.
שנית, כפי שכבר ציינו, עצם המושג ‘שני מלכים’ מחסן את הילד מדימוי עצמי רע. ילד שלא חונך על טהרת שני מלכים, הרי בשעה שהוא יכשל, יחטא או יטעה, ייכנס לו למודעות שהוא רע. מאחר שהוא איננו חושב במושג של שני מלכים, הרי הוא הוא זה שנכשל. הנחות שכליות כאלו הן מסוכנות ומזיקות, כידוע לאנשי חינוך התוצאות העולות מדימוי עצמי נמוך, כשהתוצאה הכי גרוע היא שהילד ימשיך עם אותה התנהגות.
אתן דוגמה נוספת: עצם המושג ‘שני מלכים’ מחסן את הילד מלנפח לעצמו את ה’אגו’. גם כשילד יתנהג טוב, הוא לא ‘יתנפח’. אצל ילד כזה יהיה מובן שהפעם המלך הטוב ניצח, אבל עליו להמשיך להישמר גם להבא. שהרי המלך הרע עדיין בתוקפו והורדת הערנות מצד הילד, עלולה לתת מקום למלך הרע להשתלט על העיר הקטנה.
אלו רק שלושה יתרונות, מעט מזעיר שנותן לנו אדמו”ר הזקן במושג של ‘שני מלכים’, וכמובן שיש עוד רבים.
במעטפת החיצונית יש יתרון עצום לספר עם תמונות. לילדים יש דמיון מפותח, וכשאומרים לילד שיש בתוכו מלך טוב ומלך רע, הוא לא תמיד מפנים את זה. בסך הכל הוא שומע מושג מופשט. מה שאין כן כשילד רואה תמונה בספר או ‘בובה’ בהצגה, דברים אלו הופכים אצלו למוחשיים. יש כאן יתרון גם להורים ומורים שמחזיקים בידם כלי חינוכי. במקום לפגוע בילד באמירות כמו ‘אתה ילד רע’ או תגובות דומות שרק מזיקות לדימוי העצמי של הילד, יש בידם אופציה אחרת.
גם בוויליאמסבורג לומדים את הספר
ספר בבקשה על התגובות שאתה מקבל מאז הוצאת הספרים?
התגובות הן מדהימות. העדות הכי טובה שקיבלתי היא בכך שהספרים אזלו מהמדפים ואנחנו עומדים בפני הדפסת מהדורות נוספת. אני יודע על גננות ומורות רבות שעושות בספרים הללו שימוש חינוכי טיפולי. כעת חזרתי מארצות הברית, שם שהיתי בסבב פגישות חינוכיות. במהלך הטיסה דפדפתי בתמונות המובאות בספר שהיו על המחשב נייד. על ידי עמדה אישה חרדית, וכשהיא הבחינה בתמונות, העזה ושאלה למידת הקשר שלי לתמונות. סיפרתי לה שאני העורך של הספרים והיא קפצה ממקומה.
מסתבר שהיא גננת באחת השכונות החרדיות בברוקלין, והיא סיפרה לי איך במוסדות חינוך בחסידויות שונות בבורו–פארק ובוויליאמסבורג, הצוותים החינוכיים משתמשים בספרים הללו. דבריה שימחו אותי מאוד, היש הפצת המעיינות יותר גדולה מזו? בנוסף אני מקבל אינספור מכתבים ותגובות מאנשים מאסכולות שונות של היהדות הדתית והלא–דתית, וזה נותן לי הרבה חשק ותעצומות להשקיע בהוצאת כרכים נוספים.
מסר ועלילה – בהצגה
אני מבין שלאחרונה אתה לא מסתפק בהוצאת ספרים, אלא העלית הצגה מושקעת בנושא.
לאחר שנים רבות שהייתי על ‘תקן’ השחקן, כעת מישהו טוב ממני עושה זאת. עד לפני כמה שנים שימשתי בשליחות הרבי באוניברסיטת תל–אביב ושם זכינו לקרב לליובאוויטש כמה בחורים שלמדו במגמת תיאטרון. אחד מהם, ר’ דורי יצחק, שחקן בחסד הקרוב אלי, וכשישבנו ושוחחנו באחת ההזדמנויות, החלטנו ליצור שיתוף פעולה; אני אביא את המסר, התפאורה והעלילה, והוא זה שיעלה לבמה ויציג. הוצאנו כסף רב על קניית בובות מתאימות, חזרות על טקסטים ותפאורה, וכבר עשרות פעמים שר’ דורי הופיע מול קהל ילדים מכל המגזרים וקצר הצלחות רבות, והוא כמובן ממשיך עם זה.
לסיום, אשמח לשמוע על התוכניות לעתיד?
השאיפה היא כמובן להוציא עוד ועוד ספרים בסדרה. אך יש לי גם תקווה שנצליח להכשיר עוד שחקני תיאטרון חב”דיים שיעלו הצגות דומות באזורים שונים בארץ הקודש. כעת אנחנו מתמקדים באזור המרכז והיינו שמחים אם היו לנו שחקנים גם באזור הצפון והדרום.
אנחנו נמצאים כעת בתקופה מתוחה עם שכנינו הערבים, ויודעים אנו כמה הרבי חזר ודיבר אינספור פעמים על כוחם של הילדים, מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם. שווה בנפשך איזה מהפך עובר על ילד לא שומר תורה ומצוות כשהוא נחשף לתכנים של ההצגה הזו, או קורא ספר ומפנים את התכנים הללו? זה ממש ימות המשיח ואני רואה בעבודתי זו הפצת המעיינות לכל דבר ועניין.
